בעקבות כתבה מעניינת בכלכליסט בסופ”ש האחרון, עברתי על הספר "מלכודת שתי ההכנסות" ("The Two Income Trap") שנכתב על ידי אמא ובתה (Elizabeth Warren and Amelia Tyagi). הראשונה פרופ' למשפטים בהרווארד והשניה בוגרת MBA. הספר אומנם מתייחס להרבה היבטי מיסוי אמריקאיים ששונים מישראל אבל ההסתכלות דומה ונכונה גם לישראל, וכנראה לכל העולם המערבי.
הבעיה המתוארת מדברת על המצב הפיננסי וההתנהלות השגויה של בני זוג.
רוב הזוגות עם ילדים נמצאים בסיכון כפול מזוגות ללא ילדים להגיע למצב של פשיטת רגל - זאת לאור המחקר הנרחב שבוצע על מאות זוגות במהלך כתיבת הספר.
הכותבת מסבירה שהכנסת האמהות למעגל העבודה אינו גורם להקלה על העומס הפיננסי של המשפחות אלא ההפך יוצר אסון פיננסי כיוון שעלות גידול ילדים במקרה זה יוצאת מכלל שליטה. סטטיסטית, הרבה יותר ילדים יעברו עם הוריהם פשיטת רגל (או אוברדרפט ללא הכרה במונחים ישראליים) מאשר גירושים. בארה"ב כל משפחה שביעית מהעשירונים האמצעיים יעברו פשיטת רגל ב-2010.
לכאורה, הטענה נראית קצת מוגזמת. שתי משכורות יוצרות כר פיננסי נרחב יותר מאשר הכנסה בודדת. למרות זאת, ברוב המשפחות בהן שני בני הזוג עובדים יש פחות הכנסה בשורה תחתונה ממשפחה בעלת הכנסה אחת מסיבות שונות.
הירידה בחינוך הציבורי גרמה לעליית מחירי הדירות באזורים בהם קיים חינוך טוב - מה שגורם להורים רבים להגדיל יתר על המידה את המשכנתאות שלהם.
הורים עם ילדים מבזבזים על הבית יותר מאי פעם. במקביל, שוק ההלוואות החופשי מפתה את הזוגות בריביות "אטרקטיביות" ובמימון של כמעט 100% מהנכס מה שהביא מלכתחילה את סחרחורת משכנתאות הסאב פריים (הלוואות שניתנו בריביות גבוהות מהרגיל כיוון שהלוויים נחשבים מסוכנים יותר - אין להם ערבויות מספקות).
המצב המסוכן נובע מהעבודה שזוגות נשואים עם ילדים חיים בזמנים שהשתנו. זמנים של עבודה לא רציפה ולא בטוחה. עלויות גבוהות למוצרי בריאות ללא מבוטחים, עלויות גבוהות של ביטוחי בריאות המשפחה. 90% ממשפחות עם ילדים שהגיעו לפשיטת רגל ציינו שלוש סיבות: איבוד עבודה, בעיות בריאותיות או גירושין.
הצעד הראשון עליו ממליץ הספר הוא להבין מדוע אנשים מגיעים בכלל לבעיות פיננסיות.
1. ילדים מייצרים אצלנו הרבה מאוד החלטות אמוציונאליים וגורמים לנו לשים בצד חישובים כלכליים והסתכלות לטווח ארוך. ההורים רוצים לספק לילדים סביבה בטוחה שבה הם יוכלו לגדול ברווחה ויוכלו לקבל חינוך מצויין. המשמעות היא בד"כ קניית בית בפרברים, אזורים בהם מחירי הבתים עולים בצורה חדה ומהירה מה שגורם לשני ההורים לצאת לעבוד כדי לממן את הבית וגם אז המשכורות שלהם נעלמות במשכנתאות.
2. משבר שקורב מכל סוג דוחק את המשפחה לקצה עם חוב נוסף. נושאים רפואיים שגוררים חשבונות רפואים או גורמים לכך שהורבה אחד צריך להפסיק לעבוד ולהשאר בבית - מקרה שהוא שכיח יחסית. פיטורין של אחד מההורים הוא גורם שכיח נוסף. גירושין והעלויות שבגינן הם גורם שלישי נוסף לנפילת משפחות תחת נטל חובות התשלומים.
3. במקום להתרחק ממשפחות בקשיים פיננסיים, המוסדות הפיננסיים דווקא עטים על סוגי הלקוחות האלה, מציעים להם משכנתא שניה (מחזור), קווי אשראי וכרטיסי אשראי נוספים עם ריביות גבוהות מאוד ופריסת תשלומי חוב על גבי שנים. אגב, הרווח שיגרפו המוסדות הפיננסיים מהלוואות עלה הרבה יותר ממכסה את עלויות הגבייה של החוב. לרוב הבנקים הגדולים, לקוחות בסיכון גבוה הם מקור הכנסה. הבעיה היא שמשפחות במצוקה נוטות להסכים עם התנאים הדרקוניים המוצעים כדי לקבל קצת שקט ופתרון זמני למצוקות שלהם מה שיוצר בעיות גרועות יותר לטווח הרחוק. לפני שהם שמים לב, המשפחות נופלות תחת עומס של הררי חובות.
מה כדאי לעשות?
1. הכתבה בכלכליסט בחרה מספר פתרונות מהספר שיכולים להתאים לישראל - למשל לגור בשכירות. אין מה לעשות אנחנו כישראלים חונכו שאנחנו חייבים להחזיק בנכס הנכסף בית. זה בסדר גמור כשיש לנו את היכולת לקנות אותו בצורה שתאפשר לנו לקחת משכנתא סבירה (ולא 90% מהחוב...).
ההמלצה הזו הזכירה לי ספר מצויין אחר שנקרא "בלי משכנתא" - מדריך מהפכני המנסה לנפץ אחת ולתמיד את קיבוע המחשבה באשר ל"דירה משלך" והשביל האוטומטי, כמעט-עיוור, ללקיחת משכנתא.
בשורה התחתונה: אם אין לך את הכסף לקנות את הדירה איך אתה לוקח משכנתא שבחישוב הכולל שלה יוצא ששילמת עבורה פי שתיים מערך הדירה. או במילים אחרות: אין לך כסף לקנות מסטיק אז לקחת הלוואה כדי שתוכל לקנות שני מסטיקים.
2. לשקול להשאיר הורה אחד בבית. אם ההורה השני פוטר שני ההורים צריכים לחפש עבודה במקביל. יחד עם זאת, הורה שנשאר בבית חוסך המון עלויות וגם גורם לכך המשכורת הבודדת שנכנסת משלמת פחות מס.
שימו לב שבמדינת ישראל, לפי פקודת מס הכנסה (סעיף 65) בני זוג לאחר הנישואים נחשבים כיישות כלכלית אחת ולכן חישוב המס לא מתבצע בנפרד לכל אחד אלא יחד מה שאומר שמדרגות מס גבוהות יותר משולמים על ידי בני הזוג.
(הפוסט הזה מתאר אופציה להקטנת נטל המס באמצעות חישוב הכנסות בנפרד - רק לבני זוג שאינם רשומים כבני זוג)
3. הקטנת העלויות הקבועות. משפחות שחיות על הקצה (או במילים אחרות: גומרות את החודש בקושי) בחיי היום יום הם במצב עדין מאוד שבו כל משבר קטן עלול ליצור משבר פיננסי גדול. לכן חשוב להבין שבעיות רפואיות, פיטורין, גירושין או כל מקרה (שחס וחלילה לא יקרה) הוא מקרה אפשרי וצריך לקחת אותו בחשבון בצורה של חסכון מתמיד ליום סגריר. לכן, אל תקנו בתים שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם - רק בגלל שהבנק נותן לכם הלוואה שפשוט קשה לסרב לה. אם אין לכם את היכולת לתת 30% מערך הדירה כנראה שעדיף שלא תקנו אותה.
4. תוכנית גיבוי. חשוב לדעת לאן הכסף שלכם הולך בכל חודש ולבחור מראש אילו הוצאות אפשר לחתוך / למצמם ואיפה אפשר ל"גרד" עוד כסף בזמן משברים שמפריעים להתנהלות היום יומית.
5. שימו קצת כסף בצד. ולא, הכוונה לא לשים את הכסף במניות, באג"ח או בנדל"ן. כל הכלים האלה מצויינים בזמנים טובים ורעים בזמנים רעים. כסף נזיל בסכומים קטנים ובזמינות מיידית חשוב ליום סגריר.
מידע נוסף:
ראיון עם אליזבת וורן–כותבת הספר “מלכודת שתי המשכורות” (באנגלית)
קובי מגנזי, Kobi Magnezi